top of page
  • תמונת הסופר/תmor beja

בויוס טורקי של סבתא סוזי


אולי אחד הדברים הכי טובים שיש.

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני מכורה לבויוס.

בתור ילדים תמיד היינו מחכים שסבתא תכין בויוס. זה היה ממש מאורע.. היינו מתכנסים כל המשפחה המורחבת, על השולחן היו מלא גבניות וגם דגים מעושנים [שאליהם עד היום אני לא מתחברת], תמיד היה גם חנדרז׳ו - בורקס במלית חצילים [שלמדתי להעריך רק לאחרונה]..

אבל הבויוס, הבויוס היה הכוכב.

כמה שזה פשוט וכמה שזה טוב.


התחלתי להכין בעצמי את הבויוס של סבתא רק בשנים האחרונות. משום מה אפילו לא ניסיתי להכין בעצמי לפני. אולי זה כי היה משהו בטקסיות הזו.. שמחכים שסבתא תכין וכל המשפחה תתכנס. ויש את ההתרגשות והציפייה.

ואז הגיעה הקורונה לחיינו, שבאופן כללי גרמה לי לבלות יותר במטבח.. וגם גרמה לכך שלא אכלתי את הבויוס של סבתא במשך שנה!

אחרי תקופה של סגרים, בלי מפגשים משפחתיים, בלי לצאת לעבוד, בלי חברות וחברים..

התחילו גם הגעגעועים למשפחה, לחברים, לאנשים באופן כללי, למפגשים, לטעמים, לריחות מסויימים.

ובמיוחד בתקופה הזו, היה צורך באוכל מנחם. כזה שעושה שמח בלב ובבטן.


אז החלטתי להכין את הבויוס שכה התגעגעתי אליו, לי ולקפסולה שלי באותו הזמן - המשפחה הקרובה.

התקשרתי לסבתוש לקבל את המתכון וקצת הסברים,

במתכון של סבתא אין כמויות מדוייקות [אבל איכשהו תמיד יוצא לה פגז - לא סתם כולם אומרים שאין על יד של סבתא]

היא אמרה לי ״ שימי בקערה של המיקסר 3 כוסות מים, קצת מלח, קצת שמן, קצת חומץ ותוסיפי את הקמח בהדרגה תוך כדי לישה עד שמתקבל בצק רך, גמיש ולא דביק מידי ״

וואלה עבד, יצא לי בצק להיט.

גם השיטת טיפול של סבתא בתרד היא חשובה,

היא שוטפת וחותכת את התרד לרצועות דקות לילה לפני, מפזרת אותו על מגבות שהוא יתייבש טוב טוב. ככה, שהוא נכנס יבש לגמרי לבויוס אחרי האפייה המרקם שלו כיפי והוא לא נהיה מושי מידי.



אני חושבת שצלחתי את המתכון כבר בפעם הראשונה, בכל זאת גנים טורקיים.. אני בת לדורות של אנשים שמכינים בצקים.

מפעם לפעם זה אפילו נהיה טוב יותר.

ואני מכורה, אני אוהבת לעשות את ההכנות יום לפני ולקום למחרת בבוקר בהתרגשות קלה ולהתחיל במלאכת הרכבת הבויוס והאפייה.


הגיע הזמן לשחרר את המתכון של סבתא,

בפעם האחרונה שהכנתי בויוס סוף סוף שקלתי ומדדתי את הכמויות כך שאני יכולה עכשיו לרשום כאן מתכון.

גילוי נאות - אני משתמשת במנגולד למילוי, כי אני עצלנית ואין לי כוח לשבת ולהפריד עלים של תרד. ניתן להחליף לתרד, אני ממליצה על התרד הניו זילנדי. הוא יותר בשרני וחזר מסוגי התרד האחרים ושומר על מרקם טוב באפייה.

מבחינת גבינה, אני אוהבת שיש מעט ושעיקר המילוי של הבויוס זה המנגולד/תרד. אבל ניתן לשנות ולהוסיף יותר גבינה.



מצרכים:

לבצק-

  • 1 קילו קמח לבן

  • 525 גרם מים קרים

  • 2 כפות חומץ

  • 3 כפות שמן

  • 1 כפית מלח שטוחה


למלית-

  • 5 חבילות מנגולד

  • 300 גרם גבינת פטה קשה מגורדת

  • מלח


  • שומשום לפיזור מעל הבויוס[אופציונאלי]

  • שמן צמחי ניטרלי להשרייה



אופן הכנה:

הכנת הבצק והמלית -

  • ערבבו את כל המרכיבים לבצק בקערת המיקסר והחלו ללוש במהירות נמוכה.

  • כשמתחיל להתגבש בצק הרימו את מהירות המיקסר לבינונית והמשיכו ללוש עוד 8-10 דקות.

  • הבצק אמור להיות רך, גמיש ומעט דביק אך לא מידי.

  • במידה והבצק דביק מידי ניתן להוסיף עוד קצת קמח ולהמשיך ללוש עוד דקה או שתיים.

  • בסיום הלישה, כסו את הקערה עם מגבת והניחו לבצק לנוח לרבע שעה - 20 דקות.

  • לאחר מכן מזגו שמן לתבנית, צרו מהבצק 20 כדורים שווים בגודלם פחות או יותר והניחו בשמן.

  • סגרו את התבנית עם ניילון נצמד והעבירו למקרר לפחות ל3 שעות. [אני מעדיפה ללילה שלם]

  • הכינו מראש גם את המנגולד - הסירו את הגבעול המרכזי הלבן, שטפו את העלים וחתכו לרצועות דקות.

  • הניחו על מגש מרופד במגבת וייבשו במשך כמה שעות מחוץ למקרר. על מנת המנגולד יהיה יבש לגמרי.

הכנת הבויוס -

  • חממו תנור לחום של 180 מעלות צלזיוס.

  • ערבבו את רצועות המנגולד עם הפטה המגורדת ומעט מלח. [אם הגבינה מלוחה מאוד אין צורך בתוספת של מלח]

  • הניחו כדור בצק על משטח עבודה נקי ופתחו אותו עם הידיים למלבן דק מאוד ושקפקף.

  • הבצק מאוד קל לעבודה, גם אם נוצרים חורים קטנים פה ושם זה בסדר.

  • הניחו 2-3 כפות של מילוי בחלקו התחתון של הבצק לרוחב.

  • עשו קיפול קטן לאורך משני צידי המילוי וגלגלו לרולדה.

  • גלגלו את הרולדה לצורת שבלול או לב והניחו בתבנית מרופדת בנייר אפייה.

  • מרחו במעט שמן ופזרו קצת שומשום מעל - לא חובה.

  • הכניסו לתנור ל15-16 דקות עד שהבויוס זהובים ויפים.


בתאבון!



Comments


bottom of page